נזקי האפיזיוטומיה חתך החיץ , ואיך להמנע מהם

חתך חיץ או אפיזיוטומיה (אפיזיוטומי) הנו הליך כירורגי המבוצע ביולדות, בעיקר בלידות ראשונות. מטרתו היא הוספה של שלושה סנטימטרים בממוצע לפתח הנרתיק, כדי לזרז את הולדת התינוק ובמיוחד את מעבר הראש.

החיתוך, שהיה נפוץ במיוחד בעשורים האחרונים בקרב חדרי הלידה בבתי-החולים המערביים, נחשב כטיפול המונע לכאורה קריעה של החלחולת, וצניחות עתידיות של הנרתיק, הרחם ושלפוחית השתן, הולך ונעשה נדיר יותר עקב העובדה שמחקרים מדעיים לא הצליחו להוכיח תועלות אלו.

עבודות מחקריות שנעשו מראות שביצוע חתך כשגרה נותן תוצאות טובות פחות מאי ביצועו והקרות קרע ספונטני במדדים של כאב בזמן לידה, כאב בזמן משכב הלידה, כאב בטווח הארוך, דיספארוניה, ריפוי בעייתי, זיהומים דלקות ושטפי דם, תחלואה ותמותה בטווח הארוך, פגיעה פריניאלית, חוזק ובריאות שרירי רצפת האגן ועוד. בעוד שחתך החיץ פוגע בוודאות בשריר וגורם לפגיעה בדרגה 2 הרי שמרבית הקרעים הספונטניים הנם בדרגה 1 כלומר שטחיים יותר ובעלי פוטנציאל ריפוי טוב ומהיר יותר.

כיום מבוצע ההליך של חיתוך חיץ בלידות מכשירניות, ובמיוחד לידת מלקחיים המוסיפות נפח של כשני ס"מ לפתח הנרתיק בלידה.

הדעות לגבי נחיצות החתך בלידות ואקום חלוקות, במיוחד לאור העובדת שכיפת שולפן הריק מוסיפה לפתח הנרתיק בלידה את ההיקף הזעום יחסית של פחות מס"מ בודד. כ"כ מבוצע חיתוך זה של החיץ בבתי חולים שמרניים ומיושנים יחסית, ובלידות של תינוקות גדולים במיוחד (למעלה מ-4 ק"ג לפי הערכת אולטרסאונד אחרונה לפני הלידה), ובלידות עכוז.

השיטות שבהן נערך חיתוך החיץ בישראל הן האלכסונית והישרה. באפיזיוטומיה אלכסונית מבצעים את החיתוך כלפי הירך, ואילו בישרה – כלפי פי הטבעת של האם.

היתרונות בחתך החיץ הישר הוא בריפוי סימטרי וקל יותר, והאלכסוני דורש מיומנות צוות קטנה יותר בביצועו.

חתך החיץ מהווה את אחד המוקדים העיקריים לחרדה בקרב נשים בהריון. כנראה שיש לכך סיבות טובות. חתך החיץ פוגע בוודאות ברקמה בעומק של כס"מ ומחצה. כתוצאה מהחתך נגרמים דמום, כאב וחשיפה לזיהומים. כ"כ נחשפת האשה לסכנה של פגיעה עצבית – חיתוך של עצב הפודנדל המעצבב את פתח הנרתיק. בנוסף מחייב הליך ביצוע החתך גם תפירה, המותנית באלחוש ושגם היא חשופה לטעויות אנוש דוגמת חיבור לא מדויק בין רקמות, תפירה לא מיטבית, הידוק יתר של התפרים, וכתוצאה ולעיתים סתם עקב נטיה מולדת – הצטלקויות בעייתיות, כאבים, ריפוי לא תקין, והפרעות בחיי המין מאוחר יותר ופגיעה באיכות החיים.

נשים המעוניינות להמנע מחתך החיץ בלידה, יכולות לעשות את הפעולות הבאות כדי להקטין את הסיכוי לכך באופנים הבאים:

הכנה ללידה ומניעת אפיזיוטומיה

מיילדת טובה שאינה נוהגת לחתוך היא 'תעודת ביטוח' מעולה ללידה. השתדלי לשכור את שירותיה או אם את הולכת ללדת במערכת הציבורית – אספי מידע לגבי המיילדות אותן תפגשי בלידה ומי מהן אינה נוהגת לחתוך.

אם אינך מתכוונת להתאמן באפי-נו, לפחות נסי לבצע לבצע עיסוי פרינאום החל מהשבוע ה-34 בהריון (ראי מאמר נפרד, קישור בתפריט הימני) .

מיילדות טבעיות רבות וענות שאמבט אדי רוזמרין עשוי להגמיש אף הוא את הפרינאום לקראת לידה.

איך להמנע מחתך החיץ בלידה

מיילדות מועטות בלבד יקחו על עצמן חיתוך חיץ של מי שמבקשת בכתב ובמפורש להימנע ממנו ומגבה זאת בעדות על אימון באפי-נו. מבחינת המיילדת הנך יולדת 'ולדנית' למחצה, אם כתוב שהתאמנת באפי-נו והשגת היקף של 30 ס"מ למשל.

את יכולה להביא עמך את האפי-נו ללידה! לא שצריך להתאמן בו בחדר הלידה, אך הוא בהחלט מהווה עד תומך בעדך ונגד החיתוך.

לומר למיילדת ולכל איש צוות רפואי שנכנס ללידה שאת/ם מבקשים להימנע מחתך, ולפרט את הדרכים שבהן התכוננתם לקראת אפשרות כזו (אפי-נו, עיסוי פרינאום, אמבט אדים וכו`).

להוציא מהתיק את בקבוק השמן הסגור שקניתם מראש, ולהגישו למיילדת שמוכנה לנסות ולקבל את הלידה שלכם בלי לבצע חתך.

לבקש מהמיילדת להדריך אותך בתנוחות ובתזמון הלחיצות כדי להימנע מהחתך.

להפסיק ללחוץ כשהראש מופיע, ומכותר בפתח הנרתיק (שלב ההכתרה) ואז, במקום ללחוץ - לנשוף את התינוק החוצה, כאילו "עושים פיפי".

במקרה של התינוק גדול – ברגע שהראש מתחיל לצאת- להתגלגל בעדינות לתנוחת שכיבה על הצד (פחות לחץ על הפרינאום)

אם בוצע חתך חיץ

להתעקש להמתין שתי דקות לפחות עד להשגת ההשפעה המלאה של המאלחש לפני התפירה

לבקש מרופאך להשתמש בערכת התפירה העדינה ביותר האפשרית (כמו במח` הפלסטית)

לבקש מרופאך לבצע את התפירה בשיטת "לתפור, לקשור, לגזור" ולא בשיטת "התפר המתמשך". אמנם מדובר ביותר עבודה אך שאלו את הרופא באילו מן השיטות קיים סיכוי גדול יותר לעיוותים בהתאחות

ישנם קרעים שונים וישנן שיטות תפירה שונות. בקשו מהרופא לספר לכם על הקרע שנוצר (דרגתו), ולשתף אתכם בהחלטה על אופן התפירה, אם בכלל. במקרה שהקרע בדרגה אחת, התייעצו איתו לגבי האפשרות של ויתור על התפר.

כדאי לבקש מאחות המחלקה להקפיא עבורך פד עם תמיסת מגנזיום סולפט ולהניח כתחבושת הגיינית, על פי רוב פדים כאלו מוכנים מראש במחלקות היולדות, אך עיתים צריך לבקש, בגלל העומס האחיות אינן פנויות לטיפול אישי.

בכל פעם שעושים פיפי- להיעזר בכלי מזיגה ולשפוך מים פושרים על החתך.

להרבות בשטיפה של אזור הפגיעה ולשמור בקפדנות על היגיינה

להיעזר בחליטת הצמח "תרמיל רועים" היודע כבעל תכונות מכווצות ועוצרות דימום ומקטינות טחורים לשטיפה מקומית וגם להספיג בה את התחבושת ההיגיינית.

להיעזר במשחות על בסיס ארניקה וקלנדולה להקלה.

להיעזר בתכשיר פרוקטופואם במיוחד במקרה של נפיחות וטחורים.

טיפ באדיבות תיתי מפורום לידה: למלא בלון משחק במים, מבלי שיתנפח, כלומר שיהיה בגודל תחבושת הגיינית, להקפיא, לעטוף בבד לא נדבק או ארוג או בטישיו או בדומה כי מגע ישיר עלול ליצור כווית קור, ולהניח בתחתונים - כמסייע נגד כאב.

מידע ברשת אודות נזקי חתך החיץ (אפיזיוטומיה)
הנסי גואר: מיתוסים כנגד מחקר מדעי בנושא חתך חיץ
הנסי גואר אודות נזקי האפיזיוטומיה
עבודה בקולג' מיילדות אודות הנזקים לפרינאום כתוצאה של אפיזיוטומיה
עוד אודות חתך חיץ ובטיחות בלידה
חתך החיץ
אפיזיוטומיה - הסיכונים