הבלון בורח? הנה טיפים שיעזרו לך לשמור עליו במקומו

ההחלקה של בלון האפי-נו החוצה מהנרתיק בזמן אימון מתרחשת לעיתים כאשר מתאמנים בתנוחה שהופכת את פתח הנרתיק לצוואר בקבוק בלתי אפשרי או כאשר מכווצים מבלי דעת שרירים קטנים המראים לבלון בעדינות את הדלת ומציעים לו להתחפף במיידי.

תנוחה מסוג צוואר הבקבוק שמאיימת על הבלון להחליט (או שאתה נעלם פנימה או שתעוף החוצה), יכולה להיות קשורה עם שני פרמטרים: התנוחה החיצונית, שבה שוהה הגוף כולו, והתנוחה הפנימית, שהיא למעשה מנח הבלון בתוך הנרתיק.

תנוחת הגוף כולו, אם היא למשל חצי שכיבה ישיבה עם המון נוף, דהינו בדגש חזק על ישיבה, לוחצת את הקוקסיס, שהוא קצה עצם הזנב, פנימה כלפי פי הטבעת, והנרתיק בוודאי מה שהופך את פתח הנרתיק לקפוץ במיוחד. בלון, מה יש לו בחייו? מועכים אותו ככה, קופץ. כלומר, אם את בתנוחה הזו, אנא קחי את הגב רוורס גדול לטובת השכיבה, ושחררי את האגן, ונסי שוב.

אישית אני ממליצה מאד על תנוחת השכיבה על הצד כשהישבן נתמך מאחורי האגן בכרית מיושבת בדעתה במיוחד. כך כל האגן חופשי ומצבו מקביל לזה שהוא מצוי בו בעמידה.

לגבי התנוחה הפנימית. זוכרים את השיעור אודות גיאומטריה של המישור? היטל של אליפסה? תחשבו על ביצה קשה שהחלטתם לפרוס בצורה ייחודית. במן אלכסון. רוצה לומר שהבלון, יש לו המון תצורות משיק אפשריות עם פתח הנרתיק. במקרה שהבלון מעדיף לעוף מפני שלדוגמא לחוץ לו 'למעלה' באזור השפיות הקטנות, כל שעל הטייס לעשות הוא להיעזר בהגה (החיבור הקשיח של קצה הבלון והצינור), ולבצע תיקונים קטנים עד תחושה נוחה.

נשים מסוימות מספרות שהצליחו להחזיק את הבלון במקומו בעזרת הצמדת הרגליים או באמצעות אחיזה ידנית חיצונית חזקה מאד בבלון, בין אם זו היד שלהן ובין אם זו ידו של בן הזוג. אישית אני מסתייגת משתי השיטות האלו. לדעתי צריך למקם את הבלון במיקום מדויק תוך כדי ניפוח, באמצעות תיקונים כאמור אך גם בסיום הניפוח ובהגעה לשלב הישורת, ואז הוא מחזיק, בלי טובות מהידיים, מהרגליים ומהבעליים.

לגבי בלון שפשוט קופץ החוצה: כלל הזהב אומר שבלון בורח צריך להכניס בפעם הבאה עוד יותר עמוק. חייבים להבין שהבלון משתנה תוך כדי ניפוח. צריך לנפח בחוץ כדי לראות את הדינמיקה הזו. וצריך להתאים לכך את האימון שבפנים. בזמן הניפוחים אין מנוס מהתיקונים הקטנים עד לשיוט.

בכל מקרה, כשאת מגיעה ל'ישורת' או לשיוט, משכי את הבלון (בעזרת החיבור שלו לצינור) החוצה בעדינות, מעט ולאט, עד שתרגישי את ההתנגדות הגדולה של שריר רצפת האגן. ייתכן שבפעמים הראשונות יקפוץ לך. זה משחק עדין של מציאת נקודת האיזון.

לעיתים הבלון 'בורח' והתחושה שנשים מדווחות עליה בהקשר הזה היא כאילו הנרתיק שלהן 'קצר מדי'. הנרתיק אבן מתקצר מעט בתנוחות הכריכה והעובר, וכשהברכיים משוכות כלפי מעלה – כלפי החזה או בתי השחי. לכן, תנוחות אלו אינן מומלצות לאימון, משום שהן מסייעות לבלון להיפלט ואינן מסייעות לך לשמור על המיקום הנכון שלו לשלב ההשהיה. זכרי כי הנרתיק ארוך יותר בשכיבה כשהברכיים מקופלות מעט (לא עוברות את זוית התשעים מעלות). אין זה משנה אם את שוכבת על הגב או על צדך.